.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

תכנון סטטוטורי

צוות התכנון של גיאו- פרוספקט בע"מ עוסק במגוון תכניות הקשורות בתחום התשתיות, בכל המדרג הסטטוטורי, החל מתכניות מתאר ארציות ועד להגשת בקשות להיתרי בניה.

התכניות כוללות בין היתר אתרי סילוק פסולת, אתרים להטמנת עודפי חפירה, אתרי קומפוסט, ובעיקר אתרי כרייה וחציבה. התכניות מוגשות למוסדות התכנון ומלוות על ידי הצוות עד לאישורן. לאורך השנים נצבר ניסיון רב בעבודה בצוות תכנון רחב הכולל דיסציפלנות שונות מתוך המשרד ומחוצה לו.

עבור חלק גדול מהתכניות נדרשת בחינת השפעתן על הסביבה. בחינה זו נערכת על ידי מחלקת הסביבה של המשרד ומסקנותיה מוטמעות בתכניות המוגשות על ידי צוות התכנון.

במסגרת התכניות לאתרי כרייה וחציבה מבוצע תכנון הנדסי של עבודות הכרייה והחציבה. התכנון מתבסס על המידע הגיאולוגי המתקבל ממחלקת הגיאולוגיה. מידע זה  מתורגם למשטחים תלת מימדיים באמצעות תוכנת AUTOCAD CIVIL 3D, בעבודה משותפת עם מחלקת הגיאולוגיה והסביבה. התכנון התלת מימדי מאפשר עריכת מודלים לחישובי כמויות, ניתוח של השטח מבחינת עומקי החציבה והשיפועים הקיימים או המתוכננים.

פרויקטים נבחרים:

תכנית המתאר החדשה לכריית פוספט באזור אורון – צין – תכנית רחבת היקף הנמצאת בשלבי בהכנה.  מתוך רצון להבטיח את המשך הפקת עתודות הפוספט באתרי הכרייה באזור אורון וצין ועם זאת, להתחשב ברגישות הכוללת של האזור מבחינת ערכי טבע, נוף ומורשת, עלה הצורך בהכנת תכנית מתאר חדשה לכריית פוספט באזור זה. הכנת התכנית מלווה על ידי ועדה מלווה שבראשה נציג לשכת התכנון המחוזית והיא כוללת נציגים של הגופים הירוקים ונציגים של משרד התשתיות, משרד המסחר והתעשיה, רשות העתיקות, הועדות המקומיות ועוד. הועדה בוחנת את הקונפליקטים שבין כרייה לשימור ומנסה לאזן בין שתי הפעילויות.
מסמכי התכנית כוללים גם תכניות כרייה ושיקום ומסמכים נופיים-סביבתיים לחלק מן השדות. מסמכים אלה נערכים על ידי צוות אדריכלות הנוף, בשיתוף עם צוות התכנון של המשרד. תכניות הכרייה והשיקום מציגות את שלבי הכרייה המתוכננים ואת הסדרת השטח שתבוצע תוך כדי עבודות הכרייה. החומר הטפל - החומר המוסר במהלך הכרייה ואינו ניתן לניצול – מועבר לשטחים שבהם בוצעה הכרייה ומשמש להסדרת פני השטח באופן המאפשר את השתלבות השדה המשוקם בסביבתו.

תכניות להרחבת מחצבת נשר רמלה – צוות התכנון עורך מספר תכניות למחצבת נשר רמלה, הכוללות תכנית מפורטת, תכנית המהווה שינוי לתכנית המתאר המחוזית ותכנית מתאר ארצית. מטרת התכניות לאפשר הרחבה של שטחי החציבה, המספקים את חומרי הגלם למפעל המלט (צמנט פורטלנד). מכיוון שצפוי כבר בטווח המיידי מחסור באבן גיר למלט, באה תכנית המתאר הארצית, הנמצאת בהכנה, להבטיח לטווח הארוך עתודות חומר גלם למפעל נשר רמלה. המחלקות השונות של המשרד – תכנון, גיאולוגיה וסביבה – שותפות בהכנת התכנית. התכנית מלווה על ידי ועדת עורכים, המנוהלת על ידי מנהל התכנון, משרד הפנים.

מגרש להדרכת נהגים ושיקום מטמנה - ראשון לציון - תכנית המשלבת שיקום אתר הטמנת פסולת ביתית ישן של ראשון לציון מערב והקמת מגרש הדרכה לשירות הציבור. שטח האתר שימש בתחילת דרכו כמחצבת כורכר וחול. עם סיום הכרייה שימש הבור להטמנת הפסולת הביתית של העיר. עם סיום פעולות ההטמנה וכיסוי  הפסולת, בוצע באתר סקר שדה לקראת שיקום עתידי (ע"י חברת גיאו-פרוספקט בע"מ).
התכנית שילבה שתי מטרות חשובות. מצד אחד, שיקום מטמנת הפסולת העירונית שפעלה משנת 1988 עד תחילת שנת 2003, כאשר נסגרה בהנחיית המשרד להגנת הסביבה. באתר הוטמנו במעורב פסולת ביתית, תעשייתית ומסחרית, גזם, פסולת בניין ושאריות בטון וסיד. מצד שני, תכנית מייעדת את השטח למגרש להדרכת נהגים, אשר יוקם בהתאם לתקנות התעבורה בנושא.
במסגרת הגשת תכנית השיקום, הוגשה חוות דעת סביבתית לתכנית, אשר הוכנה ע"י חברת גיאו-פרוספקט בע"מ בשיתוף עם חברת אפיק הנדסה בע"מ. בחוות הדעת הוצגה תכנית השיקום לאתר הטמנת הפסולת, הקמת מרכז ההדרכה, נותחו ההשפעות הסביבתיות הצפויות כתוצאה מפעולות השיקום ודרכי הפעולה בהן יש לנקוט בכדי למזערן.

 אתר להטמנת עודפי עפר בנחל אוג – תכנית לאתר לקליטת עודפי עפר וטיפול בפסולת בניין שמקורם מבניית בתי מגורים והקמת תשתיות באזור ירושלים. בתחומי העיר ירושלים אין כיום אתר מוסדר קבוע לקליטת עודפי עפר וטיפול בפסולת בניין. היזמים והקבלנים נאלצים לנסוע לאתרים מרוחקים, ואילוץ זה הינו בין הגורמים העיקרים לשפיכה פיראטית של עודפי העפר ופסולת בניין ברחבי העיר, הפוגעות ומכערות את השטחים הפתוחים ומאלצת את העירייה לממן את פינויים. סילוק עודפי העפר לאתרים המרוחקים עומד להיתקל בקשיים נוספים עקב הקמת עוטף ירושלים וסגירתו הצפויה של אתר אבו דיס בשנים הקרובות. השלכת כמויות גדולות של עודפי עפר ופסולת בניין בשטחים הפתוחים ברחבי העיר בכלל ובמזרח בפרט, מהווה כיום את אחת הבעיות הסביבתיות מהחמורות בירושלים. תופעה זו התפחתה בשנים האחרונות, בהעדר אתר זמין להטמנתם, ולנוכח תנופת הבנייה בה נמצאת העיר. נמצא שיש צורך אקוטי בהקמת אתר מוסדר וחוקי להטמנת עודפי עפר וטיפול בפסולת הבניין. אתר בחלקו העליון של נחל אוג נמצא כמתאים ביותר לשמש כאתר הטמנה לעודפי עפר, עבור העיר. לאחר סיום הטמנת עודפי העפר,  יפותח מעל אתר ההטמנה פארק לשימוש הציבור. פיתוח הפארק יבוצע בשלבים בהתאם לסיום ההטמנה בתאי ההטמנה.

אתר להטמנת פסולת "אפעה" – אתר סילוק פסולת מרכזי "אפעה" הינו אתר סילוק פסולת קיים במישור רותם. צוות התכנון ערך שתי תכניות לאתר זה:
1.     תמ"א 16/ה/1 – אתר להטמנת פסולת אסבסט – תכנית לקליטת פסולת אסבסט והטמנתו. בארץ קיימים היקפי פסולת אסבסט המוערכים בעשרות מיליוני מ"ר של אסבסט-צמנט ועוד כ 300 אלף טון אסבסט פריך. הפתרון לפסולת האסבסט הוא הטמנה באתר מוסדר לצורך מניעת מפגעים לציבור ולסביבה. בבחינת חלופות שנערכה, נמצא אתר אפעה מתאים לקליטת פסולת זו ולפיכך הוכנה תכנית שמטרתה לאפשר זאת.
 2.    תמ"א 16/ה/2 - תכנית המאפשרת להקים תא להטמנת פסולת תעשייתית מאושרת, על מנת לתת מענה לטיפול בפסולות אלו, תא לטיפול ביולוגי בקרקעות מזוהמות במגוון מזהמים וכן תאים נפרדים לטיפול בפסולת פריקה ביולוגית (קומפוסט). התכנית תואמת את רצון המשרד להגנת הסביבה להקים תאים יעודיים באתרי פסולת מאושרים שיכללו בתחומי פעילותם גם צמצום נפחים, טיפול ומחזור סוגי פסולת שונים המגיעים אליהם, והטמנת הפסולת שאינה ברת מחזור.

תכנית מתאר ארצית להתוויה והעמקה של תעלת הכניסה הימית לנמל חיפה –  בנמל חיפה נדרשה העמקה של תעלת הכניסה לנמל, מעבר לשובר הגלים הראשי הקיים, על מנת לאפשר כניסה ויציאה של כלי שייט מודרניים שמימדיהם, בדגש על השוקע שלהם, מצריכים העמקה של קרקעית הים.  נועדה לאפשר את ההתוויה, החפירה וההעמקה של תעלה זו.

תכניות למחצבות ואתרי כרייה – תכניות מפורטות ותכניות עבודה הוכנו ע"י המשרד למחצבות רבות בארץ. התכניות נערכות בהתאם להוראות תמ"א 14 לאתרי כרייה וחציבה וכוללות את כל הנספחים הנדרשים – שלבי חיצוב, הסדרת השטח, תשתיות וכו'. בכל אתר התכנון מתבסס על המידע הגיאולוגי, הצרכים, התנאים הסביבתיים והמגבלות השונות הקיימות בשטח מבחינת תשתיות, ייעודי קרקע וכו'.

תכניות לאתרי קומפוסט - תכניות באזור הדרום המייעדות שטחים חקלאיים לצורך טיפול מוסדר בפסולות חקלאיות והפיכתן לקומפוסט המהווה חלק מטיוב הקרקע באזור.